להפוך את הלימון ללימונדה




להפוך את הלימון ללימונדה
מאז העליתי את פרויקט "חשופה" שלי לאוויר העולם (הווירטואלי וגם הממשי), 
הוצפתי בשטף מרענן ומרווה של תגובות מפרגנות, אוהבות, מחבקות, נעימות. מאד נעימות. 

והנה היום נתקלתי בתגובה של נורית שכתבה כך: 
 "אין כאן שום צילום שלא נעשו אלפים כמותו קודם. אין כאן שום אמירה ושום בשורה, לא צילומית ולא תכנית, מקסימום צילומי אווירה באיכות סבירה למגזין."

אז נעלבתי. מאד נעלבתי. ואז עוד קצת נעלבתי. 
 ואז קצת נרגעתי, וחשבתי לעצמי שאולי אני יכולה, במקום להיעלב, לקחת את המילים של נורית, שהחמיצו את לבי, ולהפוך אותן ללימונדה.

 פתאום הבנתי שאולי אני קצת מסכימה עם נורית. באמת אין כאן שום צילום שלא נעשו אלפים כמותו קודם ובאמת אין כאן בשורה צילומית ואם הצילומים שלי הם באיכות סבירה למגזין אז כל הכבוד לי, באמת שמגיעה לי טפיחה על השכם. הנה, טפחתי.

 ואז שוחחתי עם נורית, בתוך הראש שלי, הגועש ורועש מחשבות גם כך, והבנתי שנורית שואלת את אותה שאלה שאני שואלת שוב ושוב בפרויקט הצילום הזה שלי: מה מיוחד בכל אחת מהמצולמות שפגשתי? וגם, מה מיוחד בי? 
 מה בכל זאת שונה בצילומים האלה שלי? ששקדתי עליהם ימים כלילות בשנתיים וחצי האחרונות, שמילאו את עולמי בהשראה ומשמעות וגם בהנאה עצומה.

ובכן, מה יש בהם?

אז עניתי, גם לנורית אבל בעיקר לעצמי, שהתשובה היא בעצם בגוף השאלה.
 כל אישה שצילמתי במסע המופלא הזה שלי הפכה למיוחדת בעיניי, ואולי, אפילו במעט, הצליחה להפוך למיוחדת גם בעיני עצמה. 
 אני אחדד, 
אני חושבת שכל אישה צריכה להרגיש, בעצם צריכה לדעת, שהיא מיוחדת. שהיא נראית. שהיא במרכז הפריים. בפוקוס. 
וגם, שכל אישה שפגשתי עד היום היא בעצם אני. 
 כל אישה היא הילדה הקטנה וחסרת הביטחון שזקוקה למבט הטוב הזה עליה. המבט שיעטוף אותה, שיגרום לה להיות נוכחת, קיימת בכל מהותה, נראית על כל יכולותיה, כישרונותיה, שמחותיה, כאביה, פחדיה, חלומותיה.

וזה בעצם מה שמיוחד בצילומים שלי. 

 הם אולי לא מחדשים דבר מבחינה אמנותית אך אני מאמינה שהם בהחלט נושאים באמתחתם בשורה אמתית וחשובה מאין כמותה: 

את מיוחדת. את חד פעמית. את חשובה. את נוכחת.

וגם את. 

וגם את. 

וגם את. 

בספר שלי אני בעצם חוגגת ייחודיות נשית. 
מדובר במגוון של רבדים, מגוון של מבטים, 
פשוט מגוון. 
 וזה מה שכל כך מופלא בו בעיניי.

ואם הגעתם עד כאן אז קודם כל תודה, וכעת אני מזמינה אתכם לגלות את הספר שלי שאינו מחדש דבר אך גם מחדש הכל. כי הוא יחיד ומיוחד ואין כמותו בעולם כולו. כמוני. כמוך.
אה, כן, ואם אתם חושבים שעוד אנשים יתעניינו בפרויקט היחיד והמיוחד הזה שלי, אשמח מאד שתשתפו את דבריי.

מוזמנים לצפות בסרטון קצר שהכנתי




תודה.

:)


5 תגובות:

  1. התמונות קסומות בעיני. לא מסכימה עם הנורית הזו. יש בתמונות כל כך הרבה ממי שבתמונה וממי שאת שזה פורץ החוצה בעוצמות לא רגילות. שלא תתני לאף אחד להחמיץ לך את הלב (-:

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה צוף. לא נותנת, ליבי ממותק :)

      מחק
  2. נטאלי ג.25/2/17

    אם אין לך משהו טוב להגיד, אל תגידי!
    מצרפת לינק לסיפור 'מורידי פריטים מהרשימה' שקראתי באתר של שוקה די נור, בטוחה שיתמוך. אירוניה קלה, את הסיפור שלחה לשוקה - נורית. יש מגוון של נוריות בזר החיים.
    כמה קל לבקר, להקטין, זו לא החוכמה בחיים.
    ולצערי כמה אנו נתלות בביקורת השלילית, בדחייה, אף על פי שהביקורת החיובית והאהבה המורעפת עלינו לרוב עולה פי כמה מונים.
    אולי זה טבענו, אולי זו הדרך והמסע שעלינו לעשות ולעבור כדי באמת להשתחרר.
    אני חושבת שיצירתך יחודית, מקסימה, מעוררת, מאירה ובעיקר תורמת לך, לנחשפות ולקוראים. לא פעם הרהרתי לעצמי, האם אני מספיק מעניינת כדי להחשף אצלך.
    http://shuka.dinur.name/%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%94/

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה נטאלי.
      פוסט מרתק, שמחה ששיתפת. ותודה רבה על ההזדהות והמילים הטובות שלך.

      מחק
  3. איריס כ.מ.28/2/17

    קראתי את הפוסטים ועכשיו גם צפיתי בסרטון... מקסים!
    התמונות כל כך עמוקות. מלאות בתוכן... כל אחת מהן מספרת סיפור, ללא מילים
    העדינות והחוזקה כפי שתפסת אותן במצלמה.. אכן כל אישה נראית עולם ומלואו.
    נפלא ומהנה!
    תודה לך. איריס

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...