כאן יוצרות


זה
לא יפה
לא מוצלח
לא אסתטי
לא שווה
זה לא זה

מאז ש Lula הוקמה החלטתי שאני משחררת.
משחררת מילים של ביקורת שלא מובילות אותי לשום מקום מועיל
אלא רק מעמידות אותי במקומי ומונעות ממני להתקדם.

מזדהות?


אז התחלתי ליצור.
בלי לחשוב
בלי להתלבט
בלי להחליט אם יפה או לא
מוצלח או לא
אך ורק בתחושה מרוממת של חדוות היצירה
וההנאה מהעשייה.


מי שכבר ותיקה בבלוג בטח מכירה כבר את לשונית ה"יצירה" ממש כאן למעלה.
זו הלשונית שמוצאיה אותי להרפתקאות חדשות ומרגשות.
כתבתי בה לא מעט
ואז קצת הפסקתי
ושבתי אליה
ועזבתי
וכעת אני חוזרת אליה במלוא המרץ!
צפו למבול של "יצירה"! הללויה!


בלב ליבו של חודש מרץ
במהלך תקופת מבחנים עמוסה ומייגעת במיוחד
מצאתי את עצמי
עוצרת
ויוצרת. 
פשוט יוצרת
וכל זאת בעזרתן של נשים נהדרות ומוכשרות שהתאחדו להן יחד במתחם יצירה אחד, גדוש ושווה
תחת ניצוחה של אישה אחת מדהימה במיוחד בשם


דנה היא רבת פעלים ועוד יותר רבת כישרונות.
היא כותבת, מצלמת, מפיקה, מנגרת, מעצבת
ומעל לכל יוצרת.

לפני פחות משנה היא יצרה אירוע מיוחד במינו וקראה לו

ועוד איזו מעדנייה!


היא קיבצה סביבה שלל יוצרות מוכשרות
ואירגנה במתחם התחנה שבנווה צדק
אירוע מדהים בן שלושה ימים שכלל סדנאות יצירה במגוון תחומים וסגנונות.

לצערי, באירוע  הראשון מיצמצתי מהר מידי ופספסתי את ההרשמה...
הכל כבר היה מפוצץ!
ולכן ברגע בו פירסמה דנה הודעה לפיה היא מפיקה אירוע נוסף
הייתי הראשונה בתור.
אם היינו מקבילים את המכירה הוירטוואלית למכירה פיזית הייתם מוצאים אותי בשלוש לפנות בוקר
מצויידת בשק שינה והרבה מצב רוח טוב מחוץ לקופת המעדנייה של דנה.


הבחירה בין הסדנאות שהוצעו הפעם הייתה קשה במיוחד.
סדנת להדפסה על גרביונים, סדנה ליצירת סל מצמיגים ממוחזרים, סדנת צורפות, סדנת שזירת פרחים, סדנת דים סאם, סדנה להעברת תמונה ועוד ועוד ועוד...
לא פשוט. לא פשוט בכלל.
לבסוף התעשתתי ובחרתי בשתי סדנאות
(למרות שלו יכולתי הייתי משתתפת בכולן אבל צריך לשמור גם לפעם הבאה :))


לפני שאספר על הסדנאות בהן השתתפתי אני רוצה להכיר לכל מי שלא מכירה עדיין
את דנה.
על מנת להציגה כראוי פניתי אליה וכהרגלי ביקשתי שתשתף אותנו במילותיה שלה.


והנה המילים המקסימות ששלחה אליי:

קצת עלי... 
אז חוץ מהמוכר, שאני קודם כל אמא לשתי בנות מדהימות, נשואה לגידי ועוסקת בתחום ה DIY - יזמות, כתיבת מגזינים, אירועי תוכן בתחום ועוד... אגיד שאני מכורה ליצירה ונהנת מהאתגרים שאני מציבה לעצמי - מהיצירה, מהחדשנות ומהפאן העיסקי של כל זה  
אני מאושרת לראות שה DIY הפך למשהו פופולרי וגם אנשים שחשבו שיש להם ידיים שמאליות, מבינים שהם יכולים לעשות דברים יפים לבית או לעצמם לבד
בעיקר אני מאושרת שהתחום הזה כבר לא שמור רק לשיעור מלאכה בבית הספר - עם תוצרים שאין מה לעשות איתם... היצירה היום היא לשם היצירה והאתגר אבל לא רק - אלא גם לשם תוצר מרהיב שנראה כאלו נקנה בבוטיק.
היום מגוון חומרי הגלם, הסדנאות וההדרכות בתחום מאפשרים את זה.
בהמון בתים אפשר לראות רהיט שבעלת הבית שיפצה או הכינה - וזה משמח כי זה מנגיש עיצוב לכולם. 
בתחום הנשי - אני בהחלט מרגישה שהבאתי חדשנות באירוע כמו מעדניית הסדנאות ויש עוד פרוייקטים בתחום שאני מאמינה שיהיו הפסגה הבאה. 


אם רק אספיק להגשים את כל החלומות שלי.. 
באופן מפתיע אני מתפנה כרגע גם לעולם הילדים בתחום.
אני חושבת שיש זילזול בלקוחות "הקטנים" בתחום הזה. בכל קניון והפנינג אפשר למצוא פינת יצירה אך רובן ככולן עוסקות בצביעת פריט כזה או אחר מגבס. 
החלום שלי הוא להביא שינוי של הדבר הזה. 
גם ילדים יכולים ליצור פריטים משמעותיים
זה יקרה דרך המגזין החדש שלי שיצא בתחילת הקיץ וייועד כולו לילדים.
ייתן להם כבוד - ליכולות שלהם ולתוצרים שהם ישמחו לשמור לעצמם, ובאירוע קונספט מרהיב לילדים שמתגבש בימים אלו.

כמה מרגש! אני בטוחה שיהיה מושלם ומהנה כמו תמיד!


הסדנה הראשונה בה השתתפתי הייתה סדנת המראה המופלאה של טלי.

טלי הגישה לכל אחת מהמשתתפות מראה עגולה והחלה להוציא עוד ועוד ארגזים
עמוסים בצעצועי מכל הסוגים והמינים.
ההתרגשות הייתה בשיאה ואנחנו, משתתפות הסדנה, עטנו עליהם בחדווה ובהתפעלות.
כמו חזרנו לרגע לילדותנו!
במשך שלוש שעות בחרנו לנו עוד ועוד צעצועים ומיקמנו אותם בזה אחר זה
סביב המראות שלנו שהפכו אט אט למראות היפות ביותר בעולם
(כפי שנכתב על פתקיות מקסימות שהוגשו לנו ע"י טלי)
זו הייתה חוויה נהדרת, מרגשת וכייפית להפליא.
טיול מושלם למחוזות ילדות בהם הכל אפשרי והכל נכון ומתקבל על הדעת.


ביקשתי מטלי לשתף אותנו במחשבותיה והנה מה ששלחה:

 אני אוהבת צעצועים ואוהבת עגול, אוהבת שמחה, צבע ומראות של אושר.

את מראת הצעצועים הראשונה עשיתי עם הבנות שלי לפני עשר שנים ומאז היא איתנו, תלויה תמיד במקום המרכזי בבית, כאילו מסמנת - כאן חיים אנשים שמחים וצבעוניים.
את הצעצועים אני אוספת. ברור שיכולתי למצוא איזה יבואן ולקנות המון המון צעצועים בשקל, אבל בחרתי לצאת למסע וללקט צעצוע ועוד צעצוע, שקית ועוד שקית..
פעם בכמה שבועות אני מעלה פוסט לפייסבוק ומבקשת 'לא לזרוק צעצועים' - לא לזרוק רובוטים, קינדרים, גוגוסים שאיבדו את הקסם, מכוניות חורקות, גלגלים בודדים, סביבונים, כתרים של נסיכות ושרביטים של מלכים - אני אוספת את כולם.


יש כאלה שמשאירים שקיות מלאות ליד הדלת, וכאלה שאני נוסעת אליהם ואוספת בעצמי, ויש את הילדים שנותנים לי שקית סנדויצ'ים ובתוכה צעצוע קטן של קינדר - וזה הכי מתוק, כי אני מבינה כמה החלקיק הקטן בשקית משמעותי עבורם.
המסע הזה של איסוף הצעצועים מאפשר לי לפגוש אנשים ולספר סיפורים קטנים, למשל על מורן שאספה מכל האמהות השכנות המון צעצועי ילדות שאיבדו את הקסם, על טל שעובדת עם חנוך פיבן והכניסה אותי למרתף ההפתעות שלה, ועל איילת מפרדס חנה ששלחה לי במיוחד חבילה עם פלסטיקים בדואר רשום.
ויש כאלה שאני אוספת מהרחוב (כי לא משאירים צעצוע בודד בשוליים) וכאלה שהחברות מעלימות בסתר מהמגירות של הילדים שלהן... 
יש גם את אלה שאומרות לי: 'ממש לפני שבוע זרקתי שקית מלאה צעצועים... והלב שלי נשבר.
לפני שבוע מצאתי בפח האשפה היבשה במושב המון צעצועים שמישהו זרק ואת מה שיכולתי אספתי ושטפתי 


כשמגיע הביתה משלוח צעצועים אני שופכת את תכולת השקיות במרכז הסלון וקוראת לילדים למיין, וכל פעם מחדש בהתרגשות וצהלות שמחה הם עטים על השלל, סוגרים עסקאות ולוקחים לחדרים. אחר כך אני מתעצבנת שבכל הבית פזורים צעצועים ונזכרת שזה בעצם הבלגן שלי...
ככה אני ממלאה ארגזים ועורמת ערימות אצלי בסטודיו.
אבל זה לא רק העניין של החוויה, כי יש משהו ערכי ואקולוגי באיסוף, ויש את העניין של הצעצוע, שהוא לא נגמר ותמיד הופך משמעותי למישהו אחר.


את הסדנאות התחלתי לא מזמן.
הבנתי שיהיה כיף לשתף בהתרגשות ובחווית הגילוי והאושר, שככה כל משתתפת תוכל להביא את עצמה, לשחק ולברוא עולם משלה.
הסדנא מתחילה בטקס פיזור ושפיכת הצעצועים, כשאלפי פלסטיקים צבעוניים מתפזרים סביב, ואין למראה הזה גיל - כי זה לא משנה אם הן בנות תשע או תשעים - כל מי שנוכחת שבויה ומיד מסתערת, ויש ביניהן גם כאלה שמתווכחות מי תפסה קודם...
כל אחת עושה מראה לעצמה, ואפשר לעצב מראה משותפת גדולה יותר לחברה, לבית ספר או למקום העבודה.
שואלים אותי אם יש טכניקה - אז כן, תוך כדי עבודה הבנתי שיש תהליך ועבודה, שנדרשת הבנה של קומפוזיציה, משקלים וחיזוקים, ויש את הקסם שנוצר בסצינות הקטנות בין הצעצועים.
גיליתי שכל מראה היא פורטרט עצמי של היוצרת - מלא ברגש, עוצמה וחוויה אישית. כל מראה שונה בבחירות, בצבע, בצפיצות, בחומר - יש כאלה שמשתמשות בצעצועי ענק ומרגישים בתוצאה את היצריות והתאווה, ויש כאלה שניכרת בהן משמעת של ארגון וצבע
בכלל, יש סיפוק בלראות את המשתתפות מתיילדות, מתענגות ומתמסרות ולהבין שאני המבוגר האחראי.
והמראות מהממות.. הגודש והצפיפות מהפנטים אותי בכל פעם מחדש, הקרקוש של הפלסטיק והאימפקט הצבעוני גורמים לי להתאהב בכל פעם מחדש


אני מגדירה את עצמי כחוצפנית והרפתקנית
לפני שנתיים עשיתי את המאוורר הענק בכיכר רבין, שהיה מהלך נועז ופרוע. ומאז קידמתי פרוייקטים נוספים, הצגתי בתערוכות ועכשיו אני עובדת על קולקציית כלי הגשה מצעצועים.
אני אוהבת רדי מייד, משתמשת בקיים, עושה מניפולציה ומחפשת הקשרים. אני מושפעת מאוד מהפופ ארט האמריקאי ותרבות השפע.

יש סדנא נוספת שנקראת המשחטה - זו סדנא להמצאה וחדשנות ואני עושה אותה ביחד עם חיים שפיר, האיש שהמציא את הטאקי. זו סדנא פראית ונועזת והתוצרים בה מטריפים והיא מכוונת יותר לסטודנטים לעיצוב, אנשי קריאטיב, סטרטאפיסטים ועוד..


למחרת הגעתי שוב למתחם התחנה
והפעם עם ברכיים רועדות במיוחד.
מה חשבתי לעצמי כשנרשמתי לסדנה שכוללת עבודה עם מכונת תפירה למען השם?!
אני שנדקרת מסיכות ביטחון, שלא מצליחה לתפור בפורים גלימה על חולצת טי-שירט עבור יהונתן,
שבקושי יודעת איך להחזיק מספריים...אני?! למה?!
כשנעמדתי מול מכונת התפירה הלחץ רק גבר.
"עכשיו הגזמת".
אמרתי לעצמי.
ואז הופיעו הגר ומאיה וברוגע מעורר השתאות הן הפיגו את כל חששותיי.
וכך מצאתי את עצמי, דקות ספורות מאוחר יותר, לוחצת על דוושת הרגל ותופרת במלוא המרץ!

היה כיף!
בטח שהיה כיף!
כיף לגלות שגם את זה אני מסוגלת לעשות
ואפילו באופן די מוצלח
איף יו דונט מיינד מי סיינג :)


הנה מה שהגר מספרת :

כשאת\ה מכין ויוצר משהו בעצמך יש בזה הרבה סיפוק והנאה.
העולם שלנו מציע הכל , זמין וזול אבל כשהיצירה היא שלנו היא זוכה להרבה הערכה ונותנת ים של סיפוק.
לצד זה הרבה אנשים  מחפשים את הפריט הייחודי. אם זה בתחום האופנה או העיצוב – את האחד והיחיד שיש רק לנו!
הסדנה שלנו לתיק קלאץ למעשה עונה על שתי ה"דרישות" - כל אחת תופרת ומעצבת את התיק שלה לפי טעמה האישי. מהשלב שהיא בוחרת את הבדים- גם את זה שבחוץ וגם את הבטנה מבפנים, בוחרת את הגזרה, תופרת  ומתאימה את הרצועה. התוצאה היא מקורית ואישית.
התיק הוא בגודל של תיק  ערב שיכול להכיל:  טלפון נייד, מפתחות וארנק קטן . יכול לשמש גם כנרתיק לאיפור או למגוון דברים שבד"כ פזורים בתיק הגדול של כל אחת מאתנו.


הסדנה פותחה ע"י  המעצבת מאיה יוגב ממותג התיקים Pikula Bags .  
מאיה, היא וטרינרית סוסים במקצועה שעם עלייתה לארץ מסלובניה חזרה לאהבת הילדות שלה והפכה למעצבת תיקים וארנקים שהמוטיב החוזר בהם הוא סוגר המתכת הייחודי.
מאיה בעלת טעם משובח יוצרת תיקים וארנקים מסוגים שונים של  בדים, אותם היא מוכרת בירידים, בחנויות מובחרות בארץ  ובחנות האטסי שלה.


שיתוף הפעולה עם "כותונת" משלים את החוויה .
כל סדנה מתחילה בבחירת הבדים - חוויה שהיא חגיגה בפני עצמה.
העושר, המגוון והצבעוניות של הבדים לא משאירה אף אחת אדישה .                 


כ ו ת ו נ ת - בדי כותנה מעוצבים  היא חנות  און ליין לבדים – אבל לא רק .
החלום שלי הוא לאפשר לאנשים כמוני שנמשכים לעולם היצירה והעיצוב, אבל לא תמיד יודעים ממה להתחיל , לגעת בחומר וליצור- להפוך את החומר והיצירה למשהו נגיש ואפשרי .
זהו חומר גלם לעתים "קשה לעיכול" ולכן אנחנו משלבים באתר מלבד קנייה ישירה של בדים גם ערכות DIY תחת השם  כותונת Kit  -  כדי שגם מי שכף רגלו מעולם לא נגעה בדוושת מכונת התפירה, יצליח לעצב וליצור פריטים מעוצבים ויפים בדיוק בטעם שלו.  


בנוסף , אנחנו מקיימות סדנאות
(בקרוב מאוד נצא עם סדנה מקסימה נוספת בשילוב קיט)
שהן הדרך המהנה והכיפית באמצעותה אפשר להתקרב לחוויית היצירה
כאשר הבדים הם חלק בלתי נפרד מהסדנאות .
הסדנה אורכת כ 3 שעות, כוללת את כל החומרים ואין צורך בידע קודם - גם לא בתפירה!


ולמי שתהה...
כן, זו אני שם עם החולצה הכחולה והמבט הרציני.
כן, כן, אני שמעולם לא נגעתי במכונת תפירה,
שמעולם לא הבנתי מה זה גיזרה ולמה צריך את כרית הסיכות הקטנה הזו.
אז כן, זו אני.
ויצא לי יופי של תיק!


ואלה כבר דוגמאות לתיקים שנוצרו בסדנאות השונות שהעבירו הגר ומאיה.
כל אחד יפה ושמח ושונה.


ובכן...
זו הייתה המעדנייה שהייתה.
אתם כבר מבינים שעל הבאה אני לא מוותרת עבור שום הון שבעולם!

וחוצמזה, למי שכבר מדגדג באצבעות...


מעבירות סדנאות נפלאות לכל אורך השנה.

אני ממליצה.
בהחלט :)


כל הצילומים בפוסט זה צולמו ע"י קלי בן ציון ורומן בלשוב

מומלץ גם להציץ בתמונות נוספות מאירועי מעדניות הסדנאות האחרון וזה שקדם לו

יצירה מהנה לכולנו
וזיכרו:

זה הכל
יפה
מוצלח
אסתטי
שווה
זה הכל זה

8 תגובות:

  1. איילת וואו כתבת מקסים ולא פחות חשוב התמונות מושלמות ! איזה כיף להיות חלק מפוסט כזה מושקע!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה הגר! כיף מאד מאד שאת אוהבת :)

      מחק
  2. ליאת בלזר31/5/14

    החזרת לי את הגירוד בידיים (השמאליות) ליצירה, ועכשיו לפני כל סדנא שכזו אני הולכת לשנן את המנטרה החדשה:
    "זה הכל
    יפה
    מוצלח
    אסתטי
    שווה
    זה הכל זה"

    השבמחק
    תשובות
    1. אחלה מנטרה! צאי לדרך :)

      מחק
  3. מזדהה עם כל מילה! גם אני באתי עם חששות, ואפילו בסדנת התיק נשארתי אחרונה....אבל החוויה היתה ככ כיפית ומדליקה, התוצאות מקסימות, ובאמת כיף גדול!

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון ציפי! כיף שגם את באותו הראש :)

      מחק
  4. רעיון מעולה ותמונות מדהימות!! :)

    השבמחק
  5. כל פוסט שלך הוא כמו שיר מלבב וקסום... הייקו עם מוסר השכל ומעורר השראה...

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...