5.5.13 / 2 comments

מותירה חותם


רציתי לכתוב על טקסטיל
רציתי לכתוב על נייר
רציתי לכתוב על דפוס
רציתי לכתוב על שיטות מסורתיות לעומת שיטות מודרניות
רציתי לכתוב על הקסם הזה שקורה
כשפיסת בד לבנה מקבלת עליה הטבעה
והופכת לדבר חדש לחלוטין.

אז פניתי לשלוש יוצרות מוכשרות ונהדרות
שמתמחות בדיוק בתחומים הללו
וביקשתי שיחשפו בפנינו מעט מקסמיהן.





אסתר ילוז
היא מעצבת טקסטיל שחיה כיום בארה"ב.
נתקלתי בעבודותיה דרך חשבון האינסטגרם שלה ומיד נשביתי בקסמן.
אני אוהבת את הצורות שהיא יוצרת מפרחי בר ועלים.
יש בהן רוך ועוצמה שמשולבים באופן רגיש מרגש.

הנה מה שאסתר מספרת:

ההתחלה - תמיד אהבתי לצייר ואומנות הייתה "MY THING", הדבר שידעתי שאני רוצה ויודעת לעשות אבל איך ולמה לקח לי כמה שנים לגלות.
התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה אומנות ואחרי שנה אופיר, בעלי (בזמנו היינו חברים), התקבל לשנקר. 

החלטנו שאנחנו עוברים ביחד מחיפה לרמת גן הוא ללמוד עיצוב תעשייתי ואני להמשיך לחפש מה אני רוצה לעשות, שמעתי על מחלקה לעיצוב טקסטיל וזה פשוט התחבר, פעם ראשונה שנכנסתי לחדר הדפסה ידעתי "שהגעתי הביתה". 



הכל היה מלא צבעים וחומרים ומצאתי דרך להפוך את האומנות שלי ליצירה רב תכליתית! פשוט התאהבתי במקום וידעתי שאחרי הלימודים אני רוצה לפתוח סטודיו להדפסה!

פרויקט הגמר שלי היה דפוסים על עם צבען מיוחד שגרם לבדים להחליף צבע ביחס לחום ואור, הדימויים שהדפסתי היו של פרחי בר ארצישראלים שאספתי באדיקות מהסביבה הקרובה שלי גבעת נפוליאון (בפארק הירקון) ומהמושב בו גדלתי בגליל התחתון-הזורעים.

ניתן לראות עוד על פרויקט הגמר באתר שלי
עשיתי גם פרוייקט לגלריה לעיצוב פרדיגמה של כיסאות שמצאתי ושיפצתי
משוק הפשפשים וציפינו אותם עם הבדים שהדפסתי בפרוייקט גמר.




לפני שנה וחצי בערך עברנו עם סאם הכלב שלנו לארה"ב ופתחנו את הסטודיו החדש שלנו לדפוס ועיצוב טקסטיל.

אני מוצאת שאני עדיין הכי מושפעת מפרחי וצמחי בר וזה מה שמניע את היצירה שלי... אפילו שמאוד קר פה באפ סטייט ניו יורק ובחורף כלום לא צומח. עכשיו הכל לאט לאט מתחיל ללבלב ואני עוד מעט אתחיל לצאת לקטוף לאסוף ולקטלג צמחים לאימג' בנק חדש שממנו אני אבנה את קולקציית הפרינטים הבאה. ככה יוצא שאני עובדת לפי העונות.




הקיץ הזה אנחנו הולכים להשתתף בפסטיבלים שונים כמו The Renegade Craft Fair

וגם מתחילים למכור בשוק איכרים מקומי

ונראה לאן החיים ייקחו אותנו. 
 אנחנו קוראים לכל הנסיעה הזאת -leap of faith אז ימים יגידו.

בינתיים אנחנו מאושרים שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו אוהבים בצורה פשוטה ונאמנה לנו.




חמוטל אלעד

(הלוא היא חמוטלת)
מייצרת אלמנטים מינימליסטיים ומרשימים בפשטותם החכמה.
אני אוהבת את הביטחון, את השקט וגם את חוש ההומור שמבליח בעבודותיה.
מין חיוך קטן עם קריצה.

ניתן למצוא בחנות האטסי של חמוטל כריות שיוסיפו בדיוק את הנגיעה הנכונה לבית
וגם מוצרי נייר ממכרים.

כדאי כמובן לעקוב גם אחר דף הפייסבוק של חמוטלת

צילום : איה וינד

וזהו סיפורה של חמוטל:

הרומן שלי עם עיצוב בכלל ונייר בפרט התחיל בתיכון.
למדתי עיצוב גרפי בבוקר ובערבים עבדתי בפיקסליין, חנות למוצרי אמנות בראשון לציון.

שם למדתי לחתוך ישר ונקי עם סכין חיתוך ויותר מזה, למדתי שאני ממש נהנית לחתוך ישר ונקי.


צילום : איה וינד

אחרי הלימודים במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר עבדתי בסטודיו מופלא באחד ממפעלי האריגה האחרונים הארץ, רמטקס.

האפשרות לעצב בד במחשב ולאחוז אותו עוד באותו היום, לעומת שליחת תיק מוצר לקצה השני של העולם ולקוות לטוב היא מדהימה בעיני.


צילום : איה וינד

אני אוהבת טקסטיל ומתרגשת מבדים ארוגים. אני מסוגלת להתבונן שעות בפיסת בד קטנטנה רק כדי לנתח איך היא בנויה.

ברמטקס עבדתי שנתיים ולאחר שיצאתי לחופשת לידה עם גל החלטתי החלטה אמיצה לצאת לדרך עצמאית, לזנוח את מסך המחשב, לחזור לסכין החיתוך והעיפרון ולפתוח מותג משלי.


צילום : איה וינד

במהלך חופשת הלידה גיליתי את Etsy
מצאתי חנויות מדהימות של יוצרות ויוצרים מוכשרים ובינלאומיים אשר אינם מתחייבים לקולקציה אחידה ומסחרית.
הקו המקשר בין המוצרים הוא כתב היד הייחודי של המעצבים.

החלטתי שזה המקום שבו אוכל לשלב בין טקסטיל ומוצרי נייר.


צילום : איה וינד

הוצאתי מהבוידעם כמה איורים וצילומים ואט אט התגבשה לה קולקציה. טוב, לא בדיוק קולקציה, יותר אוסף אקלקטי של איורים וצילומים שלי מתקופות שונות שגיבשתי לכדי מוצרים. 
אני מאוד אוהבת עיצוב יפני וסקנדינבי ומושפעת גם מ"דלות החומר" הישראלית האופיינית לשנות ה- 80 בישראל, כתבתי אקלקטי? (:


צילום : איה וינד

אחד האתגרים שלי כמעצבת הוא השמירה על איכות הסביבה. אני מאמינה כי למעצבים אחריות רבה ועליהם לבחור בתבונה באלו חומרים להשתמש והיכן לייצר; כיום אני מייצרת את מרבית המוצרים בעצמי בעבודת יד, כמו כן אני מרבה להשתמש בחומרים ממוחזרים וברי קיימא ונהנית לשתף פעולה עם בעלי מלאכה מקומיים נוספים.


צילום : איה וינד

אני מנצלת את ההזדמנות לספר לכם על שיתוף פעולה עם מעצבת התכשיטים נועה שרון, אנו מציעות חבילות מיוחדות לרכישה ברשת, הכוללות פריטים אשר מיוצרים על ידי שתינו ומשלימים היטב אחד את השני, אפשר למצוא את החבילות בשתי החנויות באטסי.

צילום : איה וינד



עובדת בטכניקות שונות ומגוונות, כל אחת יותר מדהימה מקודמתה.
היא עוסקת בדפוס ידני ובדפוס דיגיטלי, ברקמה ומייצרת עיבודי טקסטיל מפתיעים ונהדרים.


שירלי מספרת:


אני מעצבת טקסטיל , בת 30 וגרה בתל אביב עם בעלי איל.
עברנו לעיר מקרית מוצקין לפני 8 שנים כדי ללמוד בשנקר- אני עיצוב טקסטיל ואיל עיצוב גרפי.




אני משתמשת בעבודה שלי בטכניקות שונות- הדפס משי, הדפס דיגיטלי, רקמה וצביעה ומקפידה לעבוד עם חומרים טבעיים כמו כותנה, פשתן וקנבס.






את כריות הכלבים (והחתול) הדפסתי בעבודת יד בדפוס משי, בהבלטה דמוית רקמה.
כריות האוריגמי לעומתן, החלו בעבודת יד בפיתוח הפטרן ועברו לדפוס דיגיטלי.
שעוני הקיר (ניתן לראות בחנות האטסי), השרשראות וכרטיסי הברכה רקומים כולם בעבודת יד.




הייתי חייבת להציג עוד שתי עבודות של שירלי
שלדעתי מבטאות היטב נקודת מבט סקרנית וחדשנית
ויכולת ייחודית של ניתוח ועיבוד החומר.



העבודה העליונה היא ייצור של תכשיטים מרצועות של תחבושות.
הבד ממש מקבל חיים תחת ידיה החכמות של שירלי.


העבודה הזו היא עיצוב של מטריה שונה ויוצאת דופן.
אני אוהבת את הקומפוזיציה שיצרה שירלי
ועוד יותר את ציפורי הבד שבולטות וכאילו מתעופפות על פני גוף המטרייה.


ואם כל זה עושה לכם חשק וגורם לעיקצוץ באצבעות
תוכלו להירשם לסדנאות הדפס שונות, לדוגמא:
בסדנת בעלי המלאכה בתל אביב
ובסדנא לטקסטיל ליד הכינרת.
שווה!

2 comments:

  1. כתוב מקסים!
    שמחתי להיחשף למעצבות טקסטיל חדשות ומרגשות
    וכמובן לראות את הפריטים האכן ממכרים של חמוטלת שוב!
    :)
    נועה

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...