איפה מצאת את זה?!


אני חובבת מציאות מושבעת ויעיד על כך ביתי הקט.
כשאני נתקלת בפריט ששובה את ליבי אני חייבת שיהיה שלי.
עם השנים למדתי לשים לעצמי רסן
אבל, מה לעשות...עדיין יש מקרים שבהם אני באמת חסרת תקנה
ולא יעזור בית דין!
כי כשאני מוצאת אוצר יחיד ומיוחד אני חופנת אותו בידיי ואומרת לו בליבי
"אתה תהיה שלי!"


אז איפה אני מוצאת את כל הפריטים הנהדרים שמעלים לי את הדופק וגורמים לי לפרפרים בבטן?
ובכן...אני עכשיו הולכת לגלות לכם סוד, אבל שיישאר בינינו, כן?


אחת לכמה חודשים נערכת בארץ מכירה מיוחדת במינה.
איזה מכירה? מה מכירה? אירוע! 
אירוע שכולו צבע ויופי וכיף שממלאים אותי אושר.
את האירועים המלבבים הללו מפיקה אישה שכבר מזמן הפכה לאגדה


והיא מכירה את כל היוצרות הכי הכי מוכשרות במחוזותינו
שמציגות את מרכולתן המפתה (ואוי...כמה שהיא מפתה...)
בדוכנים יפים יפים ועם חיוך גדול והמון סבלנות.

"רגע, אז איך קוראים לאירועים הקסומים הללו?"
בוודאי תשאלו...
  נו, באמת, למה אני משאירה אתכם במתח?

שלוש, ארבע...ו...


זהו, גיליתי לכם. באמת שזה לא היה כל כך קשה :)

ולמה אני מספרת לכם את כל זה?

כי ממש השבוע זה קורה! עוד כמה ימים!
ואיך אני אגיד זאת במילים עדינות?

אל תחמיצו!

אני בוודאי ובוודאי שאהיה שם ואגלה לי עוד אוצרות שישובו איתי הביתה...

לרגל האירוע המדהים הזה ערכתי ראיון עם קרן שביט, האמא של הקולאז' סייל בכבודה ובעצמה
וגיליתי את כל הסודות שמאחורי הקלעים.

* ו...בסוף הפוסט אני מגלה אצל מי מהמציגים בקולאז'ים לאורך השנים
רכשתי את כל הפריטים שמפארים את ביתי ומשמחים אותי מידי יום.

מהו הקולאז' סייל?

מה: קרן שביט רוקחת אירועי חויה ומקבצת כ- 30 מעצבים שונים בלוקיישן חלומי מתחלף
מיקום: לוקיישנים מטריפים במרכז הארץ (בין חדרה לגדרה), משתנה בהתאם לקונספט ולמצב הרוח
תחלופה וגיוון: תמהיל מתחלף של מעצבים וגם לוקיישן מפתיע בכל פעם במיקום חדש.
תחומי עיצוב: לייף סטייל: אופנה, ילדים ובית
מי: קרן שביט, בלוגרית, מעצבת, גורו של סטייל בעלת טעם משובח במיוחד.
ותק: 3 שנים
קהל: אלפי אנשים, שוחרי עיצוב ולייף סטייל. אוהבי החיים הטובים והיפים. קהל חלומות שעוקב באדיקות, חוזר ומזמין חברים טובים.
ערך מוסף: שילוב של תכנים נוספים באירוע, תערוכות אומנות, שוק אוכל, הופעות חיות, מסיבת ריקודים, אירוע מתפתח ועוד.

קולאז' סייל ראשון, יוני 2010. צילום: נעמי יוגב

איך הוא נולד?

כמו כל דבר אחר, מתוך צורך. 

לפני 3 שנים, התחלתי לעצב תכשיטים והצטרפתי למכירות שהוזמנתי אליהן. 

הרגיש לי כמו משהו שלא נעשה כמו שצריך. נורא קל לעצב הזמנה מפתה ולגרום לאנשים להגיע פעם אחת, אבל לרוב מה שקרה הוא שהמציגים לא היו מספיק מעניינים ומי שהגיע למכירה התאכזב. 
היה פער בין המראה של המודעה לאיכות המציגים. חשבתי שחייבים לעשות זאת אחרת. 
החלטתי לקיים מכירה בביתי ולבחור בעצמי את המציגים. לקחתי החלטה שלא לבחור מציגים לפי קשרי האישיים ולהזמין רק מעצבות שאני אוהבת מאוד את המוצרים שלהן. אוהבת מספיק בשביל לרכוש אותם בעצמי. הסתכלתי על הסביבה הפרטית שלי, בבית ומהר מאוד הבנתי את מי אני צריכה להזמין.
נורא קל להגיד למישהו שמה שהוא עושה זה יפה, אבל אם מישהו מתאמץ ורוכש מוצר זאת המחמאה הכי גדולה שיש. אם רכשתי מוצר סימן שאני באמת אוהבת אותו.
את המכירה הראשונה קיימתי ביוני 2010 בחצר ביתי ובסטודיו הפיצפון שלי במזכרת בתיה. הקונספט שבחרתי היה "אמהות", כאמא טרייה לילדה בת 3 ולתינוקת בת חודשיים, היו לי הרבה מוצרים בבית. בדקתי מה המקור שלהם והזמנתי את המעצבות. 
עיצבתי מודעה מפתה ודאגתי שהאירוע יהיה מפתה אפילו יותר. 11 מציגות, מתחם בית קפה קטן, דולה שהביאה חומרי קריאה ואפילו מאיירת מפורסמת שהגיעה וחתמה על ספרים שאיירה. 
כתבתי על האירוע בבלוג שלי והזמנתי את הקוראות שעקבו אחרי. נדהמתי לגלות שכ-150 מהן הגיעו למזכרת בתיה, קנו ונהנו. היה לי ברור שיש לי כאן פורמט מנצח. לקולאז' סייל שאחריו (סאמר שיק) שהתקיים חודש אחריו הגיעו 350 נשים, הבנתי שאני צריכה לצאת מהסטודיו, שהכמויות רק יגדלו ויגדלו. את הקולאז' סייל השלישי עשיתי בחצר של חברה. הגיעו 2000 נשים. מאז הכמויות רק גדלות וגדלות, השמועות עוברות מפה לאוזן, חברה מביאה חברה. אני אחראית על הפרסום והשיווק ודואגת להפיץ את האירוע.

קולאז' סייל ראשון, יוני 2010. צילום : נעמי יוגב

האם היו קשיים בדרך?

הקושי הוא קבוע והוא חלק מהעניין. אני עובדת מאוד קשה, סביב השעון, עם הספקים של 5 אנשים שונים. אני לובשת סימולטנית כמה כובעים שונים. לפני אירוע אני כמעט שלא ישנה. זה לא בריא ולא מומלץ לאף אחד, אבל אני כבר מתורגלת בנושא וכנראה שגם נהנית לאתגר את עצמי.
אני מפיקה לבדי אירוע ענק בסטנדרט בין לאומי, בוחרת ומאתרת את המציגים בקפידה, מייעצת להם איך לשפר ולחדד מוצרים וקולקציות, אחראית באופן אישי ובלעדי על שיווקו והבאת הקהל, מעצבת את הקולקציות הפרטיות שלי, מייצרת אותן וגם מתחזקת משפחה ושתי ילדות קטנות.
אני תמיד מפחדת מסינדרום "הקיץ של אביה", שאף אחד לא יגיע למסיבה היפה שארגנתי. הפחד הזה הוא מנוע עצום והוא דוחף אותי לעבוד מאוד קשה. אף פעם לא לקפוא על שמרי. תמיד להמציא את עצמי מחדש, שהקסם יימשך.

קולאז' סייל שני, יולי 2010. צילום: נעה זיני

איך את מגלה את כל הכישרונות המופלאים שאת משתפת בקולאז'ים שלך?

אני יודעת לזהות מהר מאוד אם אני אוהבת משהו או לא. אני בעצמי מעצבת ונחשפת בעשייה שלי יום יום להמון מעצבים ומותגים. ברגע שמשהו מוצא חן בעיני אני מזמינה אותו להציג בקולאז' סייל. העין שלי זריזה מאוד ומנוסה. אני מחפשת מעצבים שמדברים אל ליבי, שכובשים אותו. אין בערך, אין קצת, זה כמו חומוס, או שעושים באהבה, או שלא עושים בכלל. 

למדתי להקשיב לאינטואיציה שלי. אני לא חושבת על מוצר במובן המסחרי שלו. מבחינתי אם זה משהו שאני יכולה לראות אותו בבית שלי, אני יכולה לראות אותו גם אצלי באירועים. למעשה בכל אירוע אני משתפת את המעצבים שאני צורכת באופן אישי.

קולאז' סייל בעמק יזרעאל, ינואר 2011. צילום: נעמי יוגב

איך את בוחרת מקום לקולאז'?

כחלק מהצלחתו של הפורמט החלטתי שאני רוצה להפתיע בכל פעם בלוקיישן אחר. היה לי חשוב שארגיש בו בבית וידעתי שזה חייב להיות מקום כפרי, עם אופי ותוכן.
מאוד קשה למצוא לוקיישן שמסוגל להכיל את כל מה שאירוע כזה דורש. שטח תצוגה, שטח חניה וגם איזה קסם, שיצדיק הגעה מרחוק. חשוב לי שהמבקרים לא יתאכזבו ורמת הציפיות שאני מייצרת היא גבוהה. לא פשוט לי למצוא לוקיישנים ראויים לארח.
אני נהנית להביא אנשים למקומות מיוחדים, שסביר להניח שהם לא שמעו עליהם והם לא היו מגיעים לשם לבד.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

האם את בוחרת קונספט מסוים לכל קולאז' או שיש קונספט כולל לכל הקולאז'ים? (או גם וגם?)

הקונספט משתנה מאירוע לאירוע, בהתאם לעונה, ללוקיישן, או להלך הרוח והענין האישי שלי. הקונספט משקף את מה שנמצא לי כרגע "על השולחן".

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

כיצד את מצליחה ליצור עניין שוב ושוב בכל קולאז'?

זה דווקא הדבר שהכי קל לי בכל הסיפור. אני צרכנית של תוכן, אני יצרנית של תוכן, אני תמיד מחפשת ואני הראשונה למצוא. אני לא מחפשת תכנים לקולאז' סייל, אני מחפשת תכנים שאני צורכת בחיי באופן אישי. ברגע שאני מזהה את אותם תכנים, אני מייצרת תמהיל מיוחד ורוקחת איתם חוויה. את החוויה הזו אני משתפת עם עוד נשים כמוני ונותנת להם אותה במתנה.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

האם (אני בטוחה שכן...) קיבלת פידבקים מרגשים/מפתיעים במיוחד בעקבות קולאז' סייל שערכת?

אני כל הזמן מקבלת פידבקים מהקהל שלי וזה מתדלק אותי ומעצים את הרצון שלי ליצר בכל פעם חוויה גדולה ומעשירה עוד יותר. אני נהנית לראות את הפנים של המבקרות באירועים שלי. אלפי נשים עם פנים זורחות. מחייכות.

אני מתרגשת לראות בנות שהגיעו לאירוע בפעם הראשונה ולא מאמינות למראה עיניהן. אני מתרגשת לראות את הבנות שחוזרות בכל פעם ומשתדלות לא לפספס אף אירוע. אני לא שוכחת פרצופים ואני לא שוכחת סיפורים שהן מספרות לי. המפגשים האלו מאוד מרגשים.

הבנות שעוקבות אחרי מכירות אותי מהבלוג שאני כותבת. הבלוג שלי הוא אישי והן מרגישות שהן חברות ותיקות. הקרבה שנוצרת במפגשים הללו היא מיידית, הן משתפות אותי בתחושות ורגשות שלהן וזה מאוד מרגש וגם מחמיא. מגיעות בנות ומחבקות אותי ודרך החיבוק אני מרגישה שנגעתי להם במקום חשוב.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2012. צילום: נירית גור-קרבי

היכן יתקיים הקולאז' הנוכחי? כיצד גילית את המקום?

הקולאז' הקרוב יתקיים במקום חדש לגמרי, Eco, מתחם אירועים אקולוגי חדש, הממוקם בשמורת טבע על נחל חדרה. שמעתי על המקום מחמישה אנשים שונים שטרחו לידע אותי על המקום. הסתקרנתי, הרמתי טלפון, קבעתי פגישה והגעתי.
פגשתי מקום שריגש אותי ועורר אותי, שהצית את דמיוני. פגשתי את יוסי ואלון, היזמים של המתחם הזה והחיבור היה מידי ועוצמתי.
ראיתי בעיני רוחי את אירוע האביב משולב בפיקניק רומנטי, על שפת הנחל. ממש כמו בחו"ל. אני אוהבת שאנשים מגיעים למקום חדש בארץ ואומרים לי שהם מרגישים שהם בחו"ל.

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מי מציגות הפעם?

מעל שלושים מעצבות ויבואניות שונות. מתחומי עיצוב הבית, עיצוב לילדים ואופנה. מעצבות מרגשות ומוכשרות במיוחד.


על מה את עובדת בימים אלה? (מלבד הקולאז')


לפני כחצי שנה עברנו ממזכרת בתיה להרחבה של קיבוץ גבת, בעמק יזרעאל ובנינו בית צנוע ויפה, שמשקף את טעמנו ואת חיינו. זוהי תקופה מאוד מרגשת של המון התחלות חדשות.
את כל תהליך הבניה תיעדתי לכל אורכו וכעת אני שוקדת על בלוג בניה חדש, שיעלה בקרוב. בבלוג אשתף את קוראי בכל הלבטים, ההחלטות והבחירות שעשיתי, כל השיקולים ששקלתי וכל היישומים שיישמתי. יש לי הרבה שותפים לדרך, שסייעו, הדריכו ובנו וגם מורת דרך, הגר הולצמן, שליוותה אותי ופיקחה על הבניה, ממנה למדתי רבות ואת כל התהליך הזה אני עומדת לחשוף בקרוב מאוד.
גם את הסטודיו שלי הקמתי מחדש, בקיבוץ השכן יפעת. הסטודיו ממוקם במבנה האיזולטור הישן של הקיבוץ, מאחורי המרפאה ושימש בעברו כמתקן הבידוד לחולים המדבקים בקיבוץ. במהלך השבוע הסטודיו משמש אותי לצרכי העיצוב שלי ובסוף השבוע, בשישי ובשבת, אני פותחת אותו לקהל ומזמינה נשים נוספות אל תוך עולם התוכן הקסום שיצרתי לעצמי שם, משתפת אותן בעולמי ומאפשרת להן להתמלא בהשראה.
בחנות הסטודיו אני מציגה מוצרים שעיצבתי, תכשיטים וגלביות צבעוניות לנשים ולילדות וגם אוספי וינטאג' של חפצים שאני מלקטת בשווקים שונים בארץ ובעולם.



קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

בתור רודפת (ומגשימת) חלומות במשרה מלאה מה החלום הבא שלך?

החלומות שלי מתמקדים כרגע במישור העסקי. בתחום הזה אני אוהבת לשמור אותם עד הביצוע, לעצמי. לאחר שאני מגשימה אותם אני שמחה גם לשתף. אני אוהבת להפתיע ולחדש ויש קהל רב שעוקב אחר הפעילות שלי בדריכות. כיזמית ופורצת דרך אני לא מגלה מה התוכניות שלי מחשש להעתקות. אין לי בעיה שיעתיקו אותי שניה לאחר שפרצתי, אני מקבלת את זה כמשהו טבעי וגם כמחמאה.
מי שפוחד שיעתיקו אותו הוא מי שחושש שמשאביו יאזלו. שהצלחתו היא חד פעמית. שהוא לא יוכל להמציא וליצר רעיונות חדשים. אני יודעת שהיצירתיות שלי היא קודם כל בראש. והראש שלי רץ קדימה בקצב שאפילו לי קשה להשיג...
(:
אני חולמת להצליח לרוץ בקצב של הראש שלי, להגשים עוד ועוד רעיונות, פרויקטים ומוצרים. 

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מהו ההישג שאת מתגאה בו ביותר מבין הישגייך?

זאת שאלה קלה, משפחתי והבית שבניתי ביחד עם עידן בעלי. יש לנו שתי בנות משגעות, עלמה (בת 6) ונגה (בת 3), שהן פרטנריות מדהימות לחיים הללו. כמי שהתגרשה, נישאה מחדש והקימה משפחה בגיל מאוחר יחסית, אני יודעת עד כמה אני בת מזל שזכיתי להגשים את עצמי גם במישור הזה.


קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

כשאת מביטה לאחור, האם יש דבר מה עליו את מצטערת או שהיית עושה אחרת?

לא. אני עושה טעויות, כמו כל בן אדם אחר, אבל אני מסיקה מסקנות ולומדת מהר. ואני משתפרת ומחכימה, משתדלת לא לחזור עליהן, עדיף ליצר טעויות חדשות... (: תמיד עדיף ליצר דברים חדשים

קולאז' סייל, אביב 2012. צילום: נירית גור-קרבי

מי הקהל של הקולאז'?

בעיקר נשים, בכל הגילאים, נשים כמוני. מעצבות, נשות תקשורת, עצמאיות, בעלות מקצועות חופשיים, אמהות, נשים שאוהבות את מה שיש לעולם להציע להן ולא חוששות לקחת לעצמן את כל מה שטוב ויפה בעיניהן.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2013. צילום: סיון אסקיו

מהם שלושת הטיפים הכי טובים שתתני לאחיותייך החולמות?

להעיז לחלום. לחלום באמת, עד הסוף. בלי מעצורים ומגבלות. רוב האנשים מתפשרים כבר בשלב של החלום. לא עפים מספיק רחוק מפחד להתאכזב. מפחד שלא יצליחו ליישם את החלומות.

לעשות רק מה שאוהבים. לא להתפשר ולשם כך דרוש לא מעט אומץ וגם מעוף ויצירתיות. 

לשתף אחרים בחלומות שלכן. תתפלאו כמה אנשים יתגייסו ויסייעו לכן. חלומות מתגשמים מכיוונים בלתי צפויים.

קולאז' סייל בממגורה, חורף 2013. צילום: סיון אסקיו

אז הגעתם עד הנה ולכן מגיע לכם פרס!
עכשיו אני חושפת את כל הקלפים...
אלה הפריטים המשגעים שליקטתי לי לאורך השנים בקולאז' סייל.
ניתן בהחלט לומר שהם מצאו אצלי בית חם ואוהב.

:)

אוף...עכשיו באמת שקשה לי כבר לחכות!


רוצים לקרוא עוד על קרן והקולאז' סייל המופלא שלה?

היכנסו לכאן (ולא תרצו עוד לעזוב...)

אין תגובות:

פרסום תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...