מודה אני

מודה אני 

מילים ולחן : מאיר אריאל



מודה אני 

לפניך ולך 

על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה 

שעשית עמדי 

ועם ביתי 
ועם קרובי וידידי ועם בני עמי 
ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם 
אשר בראת





נתחיל מהסוף.

תמונה 1:
חלון
שולחן עץ
מלחיה ופלפליה
השתקפות
ים ברקע
לפני הים
יושבות
אם ובתה.
מעבר להשתקפות של שמשיה
עומדים בקבוקים

פנים וחוץ מתערבבים.

התצלום הזה צולם אתמול בערב.

בצילום
אמי ואני
שיחה.


תמונה 2:
נוף
השמש שוקעת אל תוך הים
ומפילה צללים ברורים ומוגדרים
פנינו מסונוורות
השמש עומדת בדיוק בזווית ישרה
ושולחת קרני אור חדות
שמעוורות את העין לרגעים.

השיחה 
יצרית
לרגע פורץ כעס גדול
על העולם
לרגע צחוק גדול
ושתיקות ארוכות.


תמונה 3:
אמא שלי.
אשה 
חזקה
חכמה
רגישה


חוזרים אחורה בזמן.
8 שבועות קודם.

תמונה 4:
רגל 
מורמת 
גבס טרי
עצם מרוסקת
כאב.

בזוית ישרה מול העיניים
אב ובנו.
כל כך קרובים וכל כך רחוקים.
משתעשעים
צוחקים
מתכוננים למציאות חדשה.

אני
קרובה כל כך 
רחוקה כל כך.

קנאה גדולה
כעס גדול
פחד.


תמונה 5:
אם ובנה.
"בוא אליי, ילד שלי.
בוא וצייר
אל תחשוש
אמא קצת עצובה
אבל עדיין כאן בשבילך.
אתה האושר."


תמונה 6:
מכתב קבלה.
מגיע לאחר ציפייה שארכה שנה תמימה
לאחר ספקות
רבות
הלב מלא גאווה
ותקווה
ומתגלה אופק.


תמונה 7:
טלויזיה
רבקה זוהר
דיבור על "אי-היצמדות"
ספר
"הלב הנבון-פסיכולוגיה בודהיסטית".
שכנוע עצמי.
זו הזדמנות ללמוד
לשחרר
להרפות.

הסרט הסתיים בנימה מדכאת.
הספר טרם נפתח.

לא מצליחה לשחרר.
לא מסוגלת לנוח.
שונאת את התלות
מסננת בחוסר רצון
"עזרו לי".


תמונה 8:
מפלט.

כותבת עוד ועוד.
שולחת מייל
מקבלת מייל
אוספת חומרים
כותבת
מפרסמת
וחוזר חלילה.

תפקוד
כוח
יכולת

רק לא ליפול לאין-אונים.
ולאי-עשייה.
לא להיכנע לסיטואציה.

מוכרחה לנצל כל רגע.

רגל מקובעת
בזוית ישרה.

   



תמונות 9-15:
ביחד
דבקים זה בזה.
תומכים
מיישרים כרית
מבשלים
מסיעים
מחבקים
מקשיבים
מטפלים
מחזקים

ואחד קטנטן שמחבר הכל
בשבילו מחייכים
שרים
רוקדים
עומדים
מטיילים.

גם אם כואב
גם אם מותשים.



תמונות 16-17:
אבא ואמא
שלי.

הצד שלו
הצד שלה.

שני עולמות
שונים ודומים

משענת.


תמונה 18:
נדודי שינה.
והרבה.
אין נחמה.
מחשבות מציפות
מסעירות 
מרגיזות
מרגשות.

לא מוצאת מנוח.


חזרנו לנקודת ההתחלה
או הסוף?

תמונה 19:
שובע
הבנה
שקט
מבט קדימה
תקווה
חיוך קטנטן בזוית הפה.
כמעט ולא רואים
אבל הוא שם.


תמונה 20:
אופק

מאחורי העינית
ברך מכופפת
זווית 20 מעלות.

אופק.

אפילוג:


מודה אני


9 תגובות:

  1. נהדרת!! פוסט מקסים, שונה וכנה כל כך שאי אפשר לא להתחבר!! :)
    מאחלת לך בריאות בריאות ובריאות! כל השאר יבוא איך שצריך ומתי שצריך! :) נשיקות!!

    השבמחק
  2. גם אני מודה. לך. על פוסט מקסים ומעורר מחשבה וצילומים נדירים ויומיומיים כאחד

    השבמחק
  3. איילת מדהימה! הבאת לי הרבה נקודות למחשבה. שתהיה לך התחלה חדשה לשנה חדשה עם אופק מתבהר, ויכולות, וכוחות, והצלחות... ורגליים שלמות!

    השבמחק
  4. מרגש... המון בריאות.

    השבמחק
  5. אילת, את פשוט נפלאה. את יודעת להביע עולם ומלואו במילים ואימג'ים בודדים. לא מפתיע שגם את אוהבת את מאיר אריאל. וכמובן - החלמה מהירה :)

    השבמחק
  6. את פשוט רהוטה ומקסימה

    השבמחק
  7. מקסים!!! אין לי מילים... ממש ריגשת אותי,
    מאחלת לך הרבה הרבה בריאות ואופטימיות ושהאופק שלך יהיה תמיד בהיר!

    השבמחק
  8. תודה רבה לכולכן!
    הפוסט הזה ישב לי על הנשמה ועכשיו באה לה תחושת הקלה נהדרת.
    מאחלת בחזרה אושר, הצלחה ובריאות :)

    השבמחק
  9. את מרגשת! כמה כוח יש למילים, לתמונות, לחיבור הנפלא הזה ביחד.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...