במו ידיי

בכלל התכוונתי לבטל.
יש לי כ"כ הרבה דברים על הראש השבוע
כ"כ הרבה מטלות
סידורים
ארגונים
ריצות
שמה פתאום עכשיו...באמצע החיים...ככה סתם...
לשבת ולתפור (לתפור!!!) בוקר שלם?

אבל כבר היה 8 בבוקר ולא נעים...ולא יפה...
אז הגעתי.


רונית קיבלה את פנינו בחיוך רחב ובחיבוק 
(כי ככה עושים בפאריז...)
אני נכנסת בשקט, בהיסוס.
ובן רגע נגלה בפניי שולחן עמוס בכל טוב! 




כפתורים וסרטים ופיסות בדים בשלל צבעים ודוגמאות
גזורים בצורה של לבבות ומונחים זה על זה בסדר מופתי.

ומיד גם מוגשת לי כוס קפה עם מפית בדוגמת ריקמה
כיאה למלכה האם
הלוא היא רונית ברקאי.

ולא לשכוח גם מאפה מתוק שיעשה את הבוקר המפתיע הזה עוד יותר נעים.


לא מזמן כתבתי פוסט על מוצרים יפהפיים שרונית יוצרת בכישרון מופלא

ובשבוע שעבר נחו עיניי על מודעה שפרסמה רונית 
ובה היא מציעה סדנת יום קצרה 
שעוסקת כולה ביצירה של לב.
כך לפחות אני תרגמתי זאת.

בספונטניות
בלי לחשוב לרגע על השבוע המטורף שמחכה לי
נרשמתי. 


והנה אני כאן.
לוקחת אוויר ומטיילת בביתה המהפנט של רונית.
מיד מודיעה:
"אני מצלמת!"
ורונית מסכימה בחיוך.




והבית עמוס בכל טוב.
והכל מסודר
והכל כל כך לא מכאן.
כל כך 
אחר
ושונה
ומרגש
ומלהיב
ומסחרר





צנצנות
וקופסאות
וצלוחיות
וסלסלות
 ובהן מונחים אוצרות
כן, כן, אוצרות של ממש!





והמון עבודות מעשה ידיה של רונית.
שמספרות סיפור
על האדם שעבורו נוצרו.
רונית כמו מכירה את כולם
יוצרת עבורם 
באהבה גדולה
וברגישות מופלאה.



וכל הבית
לבבות
לבבות 
לבבות



ואנחנו מדברות
ומקשקשות
וצוחקות
ורונית מספרת על מקור חוטי הרקמה
והכבוד שהיא רוחשת למסורת עתיקת יומין זו.
והכבוד הזה
נגלה במלוא הדרו
בכל פינה ופינה
בביתה הקסום של רונית.







ואנחנו עומלות במרץ על הלבבות שלנו.
כל אחת והלב שלה
עבור האהובים שלה.
וכמה אהבה אנחנו מכניסות
בכל פעם שהמחט חודרת דרך הבד
ויוצאת חזרה מהצד השני.
בכל שזירת כפתור
בכל הנחת סרט.

והנה, רונית מציעה שנעשה הפסקת רענון
ומגישה אבטיח צונן ומתוק
וגבינה בולגרית.
מכניסה קצת מישראל בשיק פריזאי.


והתהליך כ"כ מהנה
ללא שום דבר שקבוע מראש
ללא תכנון
בלי מושג אנה פניי מועדות.




מתחילה עם שני לבבות גדולים
האחד מבד דמוי שק 
והשני עם פסים תכולים.
מניחה לב קטן
גוזרת פיסת בד פרחונית ומוסיפה גם אותה.
ואז סרט וטלאי משבצות קטן.




ובינתיים רונית רוקמת עבורי את שמו של יהונתן
שביקשתי מבעוד מועד
ברקמת איקסים עדינה
עם לב קטן בקצה.


והנה הלב שלי תופס צורה
ואני מכניסה בו את כל האהבה שיש בי
עבור יהונתן שלי.




ועוד ועוד פיסות בד מתחברות זו אל זו
וזה כל כל כך נכון
וכל כך יפה
ואני חשה שאני מרחפת
כמו סוג של מדיטציה נעימה ומשמחת.


וזה הלב שלי.
הלב.
שלי.





11 תגובות:

  1. תשובות
    1. תודה! זו הייתה בדיוק ההגדרה שלי :)

      מחק
  2. וואו, יופי של פוסט ועבודה מקסימה ביותר!

    השבמחק
  3. איילת,
    כתבת יפה ומרגש...רונית מדהימה עם כישרון מבורך
    וכמובן שהספקתי להיות בבית המשגע שלה וליהנות מהפינוקים שלה.
    טוב שלא ויתרת והגעת !!
    יצא לך לב מכל הנשמה ...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה, ורד!
      כל מילה בסלע :)

      מחק
  4. איולה אהובה,
    אני כל כך אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך.. את כותבת מדהים!
    עשית לי ממש חשק ללכת לסדנת תפירה. חושבת על זה כבר הרבה זמן...
    שיהיה סופ"ש נפלא. מלא בלבבות ואהבה!!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, דנה'לה! שמחה מאד שאהבת ושקיבלת חשק :)

      מחק
  5. ירדן גלילי9/1/13

    מהמם כמו תמיד!!! את מרגשתאותי בעדינות הזו שלך! 3>

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו מקסימה! תודה! ריגשת אותי בחזרה :)

      מחק
  6. הכל כל כך יפה בבית של רונית... והלב שלך יצא ממש הרמוני, הצבעים והטקסטורות... נשמע כיף :)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...