14.9.11 / 2 comments

זוהי יפו, ילדה

כשהייתי בת 15 התחלתי לעבוד במשרד של סבי האהוב בחודשי הקיץ. 
אהבתי את העבודה אבל יותר מהכול אהבתי את סבא שלי. מאד. עדיין.
סבא שלי נפטר לפני 5 שנים והגעגועים עדיין עזים.
אני מתנחמת בעובדה שיש לנו את יהונתן שלפעמים, לרגעים קטנים, קצת מזכיר לי אותו, את סבא שלי.
בקיצים הללו עברתי לגור אצל סבי וסבתי. בבוקר היינו עובדים יחד ובערבים סבא שלי היה לוקח אותי לטייל.
הטיולים האהובים עליי היו ביפו. 
היינו משוטטים בין הסמטאות המרוצפות עד הנמל ובחזרה.
אחר כך היינו מתיישבים לאכול דג באחת המסעדות הצופות אל הים וסבא שלי היה מספר לי על אנדרומדה, מסביר לי על המצב המדיני ושואל אותי מה חשבתי על סרט זה או אחר.
הייתי מקשיבה לו בשקיקה- המילים שלו היו מעטות אך כל מילה, כל משפט היו עולם ומלואו. 
עד היום אני אוהבת את יפו, על כל רבדיה, על כל המשקעים והבעיות 
יפו קסומה בעיניי.


מוקדש לזכרו של בנימין (בנו) רון האהוב

היו הייתה עיר...













אפילו נפוליאון הגיע!


תפוזים-תפוזים-תפוזים










יפו בראי האמנות

אריק אליהו בוקובזה




דוראר בכרי


ארם גרשוני- יפו ד'


 נחום גוטמן





הספר "עיר לבנה, עיר שחורה" מאת שרון רוטברד המתאר את התפתחות העיר תל אביב ויחסיה עם יפו לאורך ההיסטוריה

http://readingmachine.co.il/home/books/1114445337

תמונות שצילמתי ביפו ב- 2008


















ואי אפשר שלא לציין את הסרט הנוגע, המעורר והמצמרר לעיתים של ירון שני וסכנדר קובטי. מעורר מחלוקת? בהחלט! אבל מי אמר שמחלוקת זה רע? כל עוד מתעורר דיון- אני בעד.


2 comments:

  1. הי אילת,
    אני גר ביפו ומאוהב בה!
    האתר שלך מקסים וגם התמונות.
    כל הכבוד!
    גיל

    השבמחק
  2. תודה רבה, גיל!
    כיף לקבל פרגון :)
    שיהיה המשך יום נפלא ונהדר

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...