על עצי סחף, שורשים ויסודות


שמה של איילת גד הגיע לאוזניי ערב סתווי אחד מפי חברה טובה.
"איך את לא מכירה אותה עדיין? היא בדיוק בשפה שלך"
היא אמרה.
אמרה וצדקה.
וכך, ברגע שהגעתי הביתה, איתרתי אותה בזרם האינטרנט.
בן רגע הרגשתי כמו סירה סחופה ששבה לחוף מבטחים. לבית.




אז עקבתי אחריה במשך חודשים והתכוונתי שוב ושוב לכתוב על עבודתה
וכמו שקורה בחיים, החיים קורים.
וכך יצא שלא הספקתי לממש את מלאכת הכתיבה, העריכה ויצירת הפוסט הרצוי.
והנה, יום אחד, קיבלתי מייל מאיילת ומתברר שכפי שאני עקבתי אחריה כך גם היא עקבה אחריי!
התכתבנו זו עם זו.
היא שלחה חומרים,
אני התבוננתי בהשתאות,
היא שלחה לי טקסט עמוק ומרחיב אופקים,
אני קראתי בשקיקה,
ואז באה המלחמה,
ואז שוב קרו החיים,
והפוסט שוב כמעט ונשמט מידיי
אך ידעתי שאסור לי להישאב בחזרה למציאות מבלי לשתף גם אתכם ביצירתה האדירה של איילת,
הפשוטה לכאורה והמעמיקה למעמקי המעמקים.
מעמקי השורשים, מעמקי היסודות, מעמקי הים.



ואלה מילותיה של איילת:

אני מציירת מילדות ומאוד אוהבת להתעסק ביופי מסביבי. בטבע, באנשים בחפצים ישנים וחדשים, בצבעים.
היה לי די טבעי לבחור בתיכון ובלימודים הגבוהים שלי לעסוק באמנות. לאט לאט התפקסתי על האיור. השרבוט היה בכל מקום ותפס חלק הגון מחיי. אחרי 4 שנים במרכז ללימודי עיצוב, ויטל (שכיום התאחד עם שנקר), ראיתי אז שהדרך עבורי להתפרנס היא כאיור לעיתונים.
התנסיתי בכך זמן מה, ציירתי עבור "הארץ", "את", "העיר" (ז"ל..), ועוד מגזינים, אך לאחר מלחמות פנימיות, ראיתי שזה לא ממש בשבילי וזנחתי את הניסיונות להתקשר לעורכים גרפיים ולהזכיר להם שאני בחיים ושבידי תיק עבודות מרהיב.. שלא ממש הוביל אותי לשומקום.



אחסוך לך את תמונת הסטודנטית לשעבר הנשרכת בעצב לעוד יום עבודה באחד ממשרדי הקומות בתל אביב, מציירת על כל דבר שנמצא במשרד ויוצרת מקליפסי מתכת פסלונים קטנים ומלנכוליים.. כנראה הייתי המזכירה הגרועה בתבל..

נוצרה תפנית כשמצאתי עבודה בחנות יפה ומיוחדת לטכניקות צביעת קירות ורהיטים בשיכון דן. עולמי האמנותי התרחב וגדל והייתי מוקפת כל היום בצבעים נפלאים, טייחים, ושיחות על עיצובי פנים. הציורים שלי מאותה תקופה מכילים המון תלת מימד וטיח אמנותי.



בסתיו 2002 עברתי לברלין עם בן זוגי לשעבר, הגרמני. שוב נחשפתי לכמויות יופי אדירות ומערכת צבעים אחרת ומעניינת בעולמי. באותה תקופה איירתי וציירתי המון, זה היה ריפוי עבורי ודרך להתמודד עם נושא ההגירה המורכב. כמויות של אוספים מעיתונים ומגזינים בגרמנית עוד שמורים אצלי כמזכרת מהתקופה. עם פרוץ הילדים בחיי והאימהות, נוספו לביתנו עוד המון בובות וציורים שנוצרו בהשראת הגמדים.



נכון לי עוד ספין מטורף כאשר נפרדתי מבן הזוג ועזבתי את ברלין לאחר 8 שנים, עם שני ילדיי. האחיזה במציאות הייתה קשה ושוב התנחמתי באיור ובצביעה. התחלתי לעבוד בנגריית מסגרות בדרום תל אביב.

הקירבה לעץ היפה והריחני והשיוף, הנסורת, החיתוך וההכנה לתמונות רוממו את רוחי והתחלתי לצייר על פיסות בתים קטנות שמצאתי בנגרייה. כמויות מהן אספתי, צבעתי ונתתי לחברים, וילדיי שיחקו איתן, בעודי מחפשת את הבית האמיתי של חיי.



עברתי לפרדס חנה והתחלתי לצייר על כל פיסת עץ שמצאתי בשדות, או להבדיל באתרי בניה.. וגם עצי סחף נהדרים נוספו לשולחן העבודה. עצי הסחף הם מתנה נפלאה מהים. יצרתי מהן סירות, והכנתי בסיסים שעליהם הוספתי את הבתים הקטנים כדי שתהיה להם אדמה. כמה נפלא ומתגמל זה לעבוד עם עץ! זה חייב להיות עץ שעבר עליו הרבה. עצים ישנים וחתיכות שכבר לא משמשות איש פשוט העירו השראה ויכולתי למצוא את עצמי נהנית מלצייר ולשייף ולחרוט ולאייר עוד קצת ולהדביק ולצבוע. העצים עברו המון תהפוכות, וזה התאים לי, הציור על הנייר מהעבר נזנח לחלוטין ונראה כמעט פרימיטיבי אל מול האפשרויות על עץ!



לאט לאט הפסקתי לראות דברים ובכל פיסה רק ראיתי בתים גדולים וקטנים, מהונדסים או מצ'וקמקים.. גם חלוקי אבנים מהים נכנסו הביתה וגם עליהם ציירתי בתים מכל הסוגים. העיסוק בבית התרחב עוד ועוד. והחיפוש אחר בית והיצירה של האדמה הטעונה שמתחתיו מעסיקים אותי עד היום.

עוד השראה נוצרה אחרי ביקור בתערוכה של מורתי האהובה לציור, מיכל גולדמן, שציירה את הנוף מחלון הסטודיו שלה על פיסות עץ מוארכות.



התפנית העסקית הייתה כאשר תליתי את העבודות בבית והתחילו לראות אותן. ורד, אמא שבאה לקחת את בתה שבאה לשחק עם בתי, לחצה עלי למכור ולהשקיע בשיווק. היא הייתה הקונה הראשונה שלי. לאט לאט יצרתי עוד עבודות שגררו עוד ועוד תגובות. נראה היה שאנשים נזכרים בגעגוע למשהו כשנתקלים בעבודות העץ, והיו הרבה חיבור ורגש. העולם הזה נפתח עבורי ואני מוסיפה ללמוד עוד ועוד מהמדיה המקסימה הזו שלא נגמרת לעולם ורק ממציאה את עצמה עוד ועוד.



יש בי תחושה חזקה לפעמים שהעבודות נעשות דרכי ואני לא ממש חושבת עליהן עד שהן מוכנות ואז אני מתקשה להאמין מה חשבתי כשיצרתי אותן.
מין קושי ועצב עמוק שבא מהיכן שהוא ומצא דרכו אל העצים שלי.
מצד שני יש עבודות שדוגלות בעליזות ושמחת חיים עם צבעים שמפתיעים אותי. מעולם לא השתמשתי בצבעים האלה.. אני חסידת הסולידיות והמונוכרום.. מה זה העזות הזאת?!.. אבל הנה.
בכל מקרה ההשראה נמצאת בכל מקום ובחרה לצאת ממני דווקא ועל כך אני מודה כל יום!

תודה!


בקרוב אפתח חנות אטסי ואעדכן על כך 
בדף העסקי ניתן לראות עוד יצירות. 


אפשר להזמין מהן וגם לקבל עדכונים על מכירות מרוכזות





העבודות המרגשות של איילת הובילו אותי לשיר שאהבתי מאד בילדותי ושמעלה בי חיוך עד היום.
חוה אלברשטין שרה אותו כל כך יפה ונראה לי נכון לחתום בעזרתו את הפוסט המיוחד הזה.

*

עץ הכוכבים 


מילים :  לייב מורגנטוי /  תרגום : יורם טהרלב


לסבי ישנה חצר ועץ אחד נפלא בה 
אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא 
לא פירות עליו צומחים כי הרי ממילא 
הפירות סופם לרקוב מי צריך את אלה

זהו עץ של כוכבים מאירי עיניים 
שם צומחים הם וגדלים כמו על השמיים 
כשמראים לו תפוחים, כל תפוח דוב הוא
הוא מראה את כוכביו ואומר: מה טובו

הוא אוסף את כוכביו ויורד העירה 
ביריד למכור אותם עשרה בלירה 
בואו, בואו אנשים זוהי שעת הכושר 
כוכבים תקנו בזול ותזכו באושר

וקהל גדול סביבו צוחק ומתבדח 
סבא, למה לא תמכור גם חצי ירח
וכולם קונים חוטפים גזר צנון ואורז 
אבל חופן כוכבים? לא, תודה, אין צורך

מסתכל בהם הסב ונפשו נרגשת 
עיניהם ודאי עיוורות ואוזנם חרשת 
הביתה שב הוא עם סלו בלא טיפה של עצב 
האוצר נשאר אצלו ואצלם הכסף

לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה 
אין כמוהו בעולם כך אומר לי סבא


*

תודה רבה
לאיילת גד 
על שחלקה עימי ועימנו את עולמה המסעיר והמופלא.


12 תגובות:

  1. ליאת בלזר16/8/14

    נוגע בכל נים ונים של הנשמה.
    גרם לי לדמוע..
    פשוט נפלא

    השבמחק
  2. מרגש ומעורר השראה אמיתית. יש משהו כל כך נוגה ומקסים בו זמנית בעבודות שלה... כמו בוקס בבטן שמלווה בחיבוק.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו תובנה מדהימה! בוקס בבטן שמלווה בחיבוק...ממש כך!

      מחק
  3. מקסים! גם אני עוקבת אחריה ומקווה שיום אחד יצא לי לרכוש משהו-כרגע אני פשוט רוצה את הכל...

    השבמחק
  4. גם אני!!! מקסים!

    השבמחק
  5. אנונימי18/8/14

    אמנית נפלאה. ואחת העבודות המוצגות פה תלויה אצלי בבית..

    השבמחק
  6. איילת נפלאה ! היא חלק מהאמנים המשובחים שמציגים ומוכרים את עבודותיהם אצלינו במתחם ב"אמנים במושבה "!
    גם אני כבר הספקתי לשים ידי על פנינה אחת מהממת...

    השבמחק
  7. מרגש. איילת המופלאה היא אכן קסם. כתבת והגשת אותה יפה מאוד:)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...