21.9.13 / תגובה 1

שעריו הלב פותח


יש משהו כל כך מקסים, אנושי, פשוט ונעים בחג הסוכות.
חג האירוח האולטימטיבי.
ולא מין אירוח מפואר שכזה
אלא כזה שמזמן קפיצה לקפה ספונטני ומשהו מתוק בצד.
אירוח לבבי וחם שמאפשר שיחות מהבפנוכו הנשמה
בלי מחסומים ועם קשב עמוק ומבין.

אז התאגדנו לנו שוב,
בנות Bubbles הכישרוניות
והחלטנו שברוח החג נארח בלוג את רעהו
וניפתח לעולמות חדשים ומרתקים.

אני זוכה לארח היום את 
(כי מה יותר מתאים מאשר מעצבת נהדרת עם שם משפחה שהוא גם אחד מארבעת המינים :) )


ליאת, מעצבת פנים מוכשרת, פתחה בפניי את ביתה היפה,
שיתפה אותי בחוויותיה וסודותיה המקצועיים
ובין לבין גם דאגה לאירוח כיד המלך עם שלל מטעמים מפנקי חיך.

מיותר לציין שיצאתי שבעה. גם גשמית וגם רוחנית.

דיברנו, צחקנו והתרגשנו
וכך, מבלי שנשים לב, חלפו להן שלוש שעות, ממש כבהינד עפעף.

בין לבין גם קצת צילמתי
והרי לכם התוצאה.

אז ליאת, ברוכה הבאה ל- Lula
ותודה מקרב לב על האירוח האדיב והנדיב בביתך הנפלא.

לחיי עוד מפגשים רבים שכאלה
(גם בלי תירוצים של חג :)  )


כיצד היית מגדירה את סגנון העבודות שלך?

ארץ ישראלי עכשווי 


מה את אוהבת בעבודות שלך?

את זה שהן מעוררות תגובה מאוד רגשית וסנטימנטלית אצל אנשים. את זה שאני גורמת לאנשים להתאהב בבית שלהם, להתגעגע אליו, להיות גאים בו ולרצות לארח יותר.


האם ישנו מקרה מעניין/ משמח/ מוזר/ מרגש בו נתקלת במהלך עבודתך?

כשלקוחות משתפים אותי בדיעבד בשינויים הנפשיים והרגשיים שהשיפוץ או הבניה גרמו להם. לקוחה ששלושה חודשים לפני שפנתה אלי מחלתה החמירה והיא עברה לכיסא גלגלים. כשפנתה אלי אמרה שחייה הסתיימו ואם נגזר עליה לחיות בכלא לפחות שיהיה יפה. בתום השיפוץ היא כתבה לי מכתב מרגש וסיפרה שהתהליך כולו לימד אותה לשחרר ולבטוח באנשים, לדעת לבקש ולדעת לקבל. השינוי שעברה היה כל כך עמוק שמספר חודשים אחר כך נסעה לטיול בלאוס עם חברה, למרות מצבה הבריאותי הלא פשוט.
או זוג שהתוודה שכשהתחילו את הבניה מערכת היחסים בניהם הייתה מעורערת והם לא ידעו אם תשרוד. בדיעבד הם הבינו שזה מה שהציל אותה. הם למדו להקשיב אחד לשני מחדש, להתפשר וליהנות 


מהם מקורות ההשראה שלך?

באופן טבעי כשאני מטיילת בארץ ובעולם אני סופגת המון. מלבד זה, ביום יום אני ממלאת את באר ההשראה שלי מגלישה באינטרנט באתרים ומגזינים מקצועיים עם כוס יין או קפה בסוף היום. אני מקפידה להתעדכן בחומרים, מוצרים ופרויקטים מרתקים מכל העולם.


איך הגעת למקצוע?

במשך הרבה שנים רקדתי וניגנתי, הייתי מוקפת כל חיי באומנות פלסטית כי אימי היא מעצבת ואומנית אבל הרגשתי שחסר לי אתגר אינטלקטואלי. כשהתחלתי ללמוד הרגשתי ממש ש"הגעתי הביתה". מצאתי את השילוב המושלם בין עיסוק שהוא יצירתי אבל גם דורש הרבה מאוד ידע טכני ותכנוני.


כיצד היית מגדירה את המקצוע שלך? לחוץ? מרגש? מייאש? 
(כל "סופרלטיב" אחר שעולה לך במחשבה...)

יצירתי, אינטנסיבי, מרגש, אינטימי, מאתגר, טוטאלי.


נסי להגדיר מספר תכונות שקיימות בך שמאפשרות לך להתנהל בעולם (הן העסקי והן האישי)

אני חושבת שאני אדם ראליסטי שיודע לנהל את האגו שלו. בעולם המקצועי שלי זה לא מובן מאליו. אני תמיד אשמיע ללקוחות  דעה מקצועית ואישית כנה, אבל אני גם זוכרת שבסופו של דבר זה הבית שלהם. אני מכבדת את זה ויודעת לעבוד עם זה. יחד עם זאת, אין ספק שלתוצאות המרשימות ביותר מגיעים כשיש בנינו חיבור אמתי ואמון.



האם היו נקודות בחייך בהן הבנת שהגעת לתובנה משמעותית שתלווה אותך בהמשך ומלווה אותך עד היום?

תהליך הלמידה העצמית ותהליך הלמידה על העולם הם אין סופיים. אין ספק שהחוויות המעצבות ביותר קשורות אצל כל אחד לביוגרפיה האישית. מעבר לזה, אם אתה אדם סקרן, עם יכולת התבוננות פנימית והפקת לקחים התמזל מזלך ללכת כל יום לישון קצת יותר חכם.


ספרי קצת על המקורות שלך. היכן גדלת? מהם נופי ילדותך? האם הם השפיעו על בחירותייך המקצועיות? האם וכיצד הם השפיעו על בחירותייך בכלל?

אני בהחלט מרגישה שאני תבנית נוף ילדותי. גדלתי בירושלים. למדתי ברחביה בתיכון של האקדמיה למוזיקה ולמחול מוקפת בנינים בסגנון הבאוהאוס ובתים בסגנון אקלקטי. לאימי הייתה גלריה בעיר העתיקה והסתובבתי המון בשווקים ובגלריות וספגתי מהעושר התרבותי והאתני. המדבר הוא אהבה ענקית שלי. מחלון חדר ילדותי נשקף מדבר יהודה והרודיון ואני מאמינה שהרבה מהאהבה שלי לקווים נקיים ומתומצתים באה מנופי המדבר. היום אני מוקפת פרדסים ושדות תותים בשרון ואני נהנית מהקרבה לים. כל אלה יחד מהווים השראה ענקית ונקודת מוצא לכל העבודות שלי.רויקטים. זה מייצר דינאמיות מאוד גדולה בחיים, אתגרים משתנים והכרות עם המון אנשים שונים ומעניינים. מבחינתי כל פרויקט הוא מסע חדש.


מתי הרגשת בפעם האחרונה שמגיעה לך טפיחה על השכם, ש"יש לך את זה"?

עכשיו, כשאני בעצמי בסיומו של פרויקט שיפוץ ואני רואה שארבעת הגברים בחיי מרוצים ואוהבים מאוד את התוצאה.


האם יש לך תחביבים מיוחדים? מנהגים שגורמים לך נחת ואושר?

טיולים, זמן איכות עם חברים ומשפחה שאנחנו מארחים המון ולאחרונה משהו ענק שנתתי לעצמי מתנה, הצטרפתי למועדון NINE ROOMS  וזכיתי להכיר ולאהוב נשים מדהימות וממלאות השראה. ממש בית שני, שאני מגיעה אליו כל שבוע ומתמלאת באנרגיה חדשה. 


מה מבחינתך הוא קו אדום, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית?

מעבר לאסתטיקה המקצוע שלי בא עם המון אחריות. אני לעולם לא אתפשר על  בטיחות.


ספרי לי על ההבדל בין המקום שהיית בו לפני עשר שנים והמקום שאת נמצאת בו היום, מול המקום שאת שואפת להיות בו בעוד עשר שנים.

לפני עשר שנים הייתי במקום אחר גם מבחינת הניסיון המקצועי שלי וגם מבחינת הפניות תוך כדי גידול ילדים קטנים. הזמינות שלי לפרויקטים הייתה מוגבלת והלקוחות בחרו אותי. היום , עם שתים עשרה שנות ניסיון וילדים גדולים ועצמאיים העבודה שלי הרבה יותר אינטנסיבית ויש לי את האפשרות לבחור על איזה פרויקטים אני רוצה לעבוד.

אני מאמינה, מקווה ועובדת קשה בשביל למצוא את עצמי בעוד עשר שנים אדריכלית ומעצבת שיודעת להעניק משמעות, ולהפיח חיים בפרויקטים ייחודיים שלא נמצאים בהכרח רק בגבולות המדינה אלא של לקוחות ישראלים שחיים בחו"ל ורוצים לקחת את הבית איתם, וכאלה יש לא מעט.


מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה?

אני מאחלת לעצמי לשמור על איזון בין כל הדברים החשובים בחיים. משפחה, עבודה, בריאות, יצירה. וליהנות כל יום מהדרך.


לסיכום אני רוצה להודות לליאת שפתחה בפניי את ביתה וליבה.
והנה נזכרתי בשיר שנראה לי מתאים מאד למאורע.
זהו שיר שמרגש אותי בכל פעם מחדש ומזכיר לי את המקום שממנו באתי.
אני מרגישה שליאת באה ממש מאותו מקום.


מילים: יורם טהרלב
לחן: לוי שער

במדרון מעל הוואדי
עץ השקדיה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.

בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש ייכנס בדלת
חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש ייכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.

זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה – אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא ייסגר.




בהמשך השבוע אני מתארחת אצל "הביתה" המקסימות ויהיו עוד המון חיבורים נהדרים!
* ממליצה בחום להמשיך ולעקוב אחר פרוייקט האושפיזין שלנו ב-Bubbles ! *


תגובה 1:

  1. פשוט מקסים... נכון שגם זאת עבודה, אין ספק ! אך איזה כיף שאפשר לעסוק במה שאוהבים ולהתפרנס 1 כל הכבוד לך הכל יפה ובטוב טעם !

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...